הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ סניף 8 נ' אלבן תעשיות מוצרי דפוס (1987) בע"מ ואח'

החלטה

1. המועד נקבע ביום 31.7.11. הבקשה מוגשת אחרי חודשיים 3 ימים לפני הדיון, ללא נימוק המצדיק זאת, כאשר מבוקש לדחות את הדיון בכ-3 חודשים.

2.ב"כ המבקשים טוען שקיבל את הייצוג בתיק זה. איני יודע מתי קיבל את הייצוג, ומתי נקבע המועד בבית המשפט המחוזי מרכז, אבל אם קיבל את הייצוג לאחר שידע על המועד בתיק זה בעוד אינו פנוי לדיון, היה עליו להמנע מלקבל את הייצוג אלא אם יכל להגיש את הבקשה זמן רב לפני הדיון באופן המאפשר לקבוע תיקים אחרים באותו מועד.

3.ע"פ רע"א 00 / 3136 סלמאן נ' שוקייר פ"ד נה (2) 97, עמוד 100, "בקשת דחייה המוגשת לבית-המשפט, בין כערכאה ראשונה ובין כערכאת ערעור, מחייבת שיקול ואיזון בין אינטרסים שונים: של המבקש, של המשיב ושל הציבור, ולעניין זה הסכמת בעלי-הדין אינה מועילה בהכרח, כשם שהתנגדות אחד מבעלי-הדין אינה מונעת בהכרח היעתרות לבקשה. האינטרסים של בעלי-הדין תלויים בנסיבות העניין, במשקל הנימוק המשמש עילה לבקשת הדחייה (למשל מחלה פתאומית שבה חלה פרקליטו של בעל-דין) ובשלב שבו מוגשת בקשת הדחייה, יחסית לנימוק הדחייה. אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו. בדחיית דיון למועד אחר יש כדי לשבש את המהלך התקין של עבודת בית-המשפט ולהאריך את המשפטים כשאין אפשרות לשלב ביום הדיונים תיק אחר במקום התיק נושא בקשת הדחייה. יש בה גם להוסיף נטלים מיותרים על עבודת הדרג המינהלי של בית-המשפט ולהאריך את משך בירורו של העניין נושא ההתדיינות, דבר שמנקודת הראות של האינטרס הציבורי יש למנוע ככל האפשר. מי שמנתח את הסיבות להימשכות הבלתי ראויה של ההליכים בבית-המשפט ולעינוי הדין שנגרם עקב כך אינו יכול להתעלם מהגורם (התלוי כמעט אך בבתי-המשפט) של דחיית משפטים מהמועד שאליו נקבעו למועדים אחרים מטעמים שאינם ראויים. עם טעמים אלה אפשר למנות גם שימוש ביד קלה מדי בהיעתרות לבקשות דחייה שהטעם היחיד או העיקרי להגשתן הוא הסכמת בעלי-הדין או פרקליטיהם."

4.אני מבין שמשרד ב"כ המבקשים כולל את ב"כ המבקש ושותפיו. יערך איפוא בהתאם. אני דוחה את הבקשה לדחיית הדיון, למרות הסכמת הצד שכנגד.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: